גזר דין בתיק פ"ל 6967-05-10

 ביום 23.2.11, הודה הנאשם והורשע על יד כבוד הש' איזקסון, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בהיותו בלתי מורשה לנהיגה ונהיגה ללא ביטוח תקף.

על פי עובדות כתב האישום, נעצר הנאשם ביום 20.5.10, עת נהג ברכבו בתל אביב, כאשר הנו פסול מנהיגה על פי גזר דין שניתן בבית המשפט לתעבורה ברמלה, על ידי כבוד הש' קמיר-וייס, בתיק 395/06, ביום 23.12.07. כל זאת, כאמור, כאשר הנו בלתי מורשה לנהיגה.

באותו גזר דין, הוטל בנוסף על הנאשם מאסר מותנה של 9 חודשים.

ממועד מעצרו, שהה הנאשם במעצר בית.

 ביום 23.5.11, ביקש הנאשם, באמצעות בא כוחו, לצרף תיק נוסף, שהיה קבוע בפני כבוד הש' פראג ועניינו: נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, מסירת פרטים כוזבים, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח תקף.

משצורף התיק האמור, לבקשת הנאשם, הפך המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם, לחב הפעלה, כמצוות סעיף 56 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

כתב האישום המצורף, עניינו אירוע מיום 29.10.10, מועד בו היה הנאשם אמור לשהות במעצר בית מלא, אך בפועל, הפר הנאשם את תנאי מעצרו, נהג שוב ברכב והפעם כאשר הוא שיכור ובגופו נמצאו 84 מיליגרם אלכוהול ל- 100 מ"ל דם, כמות העולה כמעט פי שתיים על הכמות המותרת על פי חוק לנוהג ברכב.

לא זו אף זו, עת נעצר הנאשם, מסר לשוטרים פרטים כוזבים על מנת לנסות ולחמוק מהדין, בבחינת כל האמצעים כשרים.

במעשהו זה, הפגין הנאשם עזות מצח, באופן בוטה ומתריס, כנגד בית המשפט, החוק והציבור כולו, שכן מדובר במי שמגלם באופן התנהגותו סיכון של ממש לציבור עוברי הדרך, שדבר אינו מרתיעו.

עסקינן במי שסיגל לעצמו תרבות עבריינית, הן במישור הפלילי והן במישור התעבורתי ומפגין פעם אחר פעם זלזול מוחלט בהוראות החוק ובתי המשפט.

לעניין זה, אמרה כבוד הש' אוהד, ב עפ"ת 16612-03-11 אלי נחמן נ' מדינת ישראל (מרכז):

"על אף עונשי פסילה שהוטלו על המערער בעבר המשיך המערער לעלות על רכב ולאחוז בהגה כאילו מעולם לא הגיע לאולמו של ביהמ"ש. והכל, יש לזכור, בהיות המערער בלתי מורשה!!!

התנהגותו זו של המערער מלמדת את ביהמ"ש כי הדרך היחידה והבלבדית להרחיק מערער זה "מהגה" היא השמתו מאחורי סורג ובריח.

זלזול המערער בגזרי דין שניתנו בבימ"ש בהוראות החוק מרקיע שחקים...

עברו התעבורתי של המערער הנחה את ביהמ"ש להגיע למסקנה הנכונה ביותר כי רכיב המאסר כפי שהוצג בהסדר הטיעון חורג חריגה משמעותית מהעונש שעל המערער לקבל במקרים מסוג זה.

בימ"ש זה קבע לא אחת כי העונש הראוי לנוהג בפסילה הוא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. על אחת כמה וכמה, כשאותו נהג הינו בלתי מורשה".

ובע"פ 6404/09 אבו לאלקיעאן קאיד נ' מדינת ישראל (באר שבע) , נאמר:

"עסקינן איפוא במערער אשר אין לו רשיון, אשר הורשע כבר בעבירה של נהיגה ללא רשיון ולמרות האמור, שב ונוהג, לא רק ללא רישיון, דבר כשלעצמו יש בו כדי להוות סיכון בטיחותי לכל המשתמשים בדרך, כאשר אדם שאינו מורשה כלל לנהוג, נוהג בכביש תוך שהוא מסכן את הציבור, וזאת אף כשהוא פסול מלנהוג. המערער בהתנהגותו האמורה העיד על עצמו כי הוא מזלזל בחוק ובדין, וכי אף עונש של מאסר מותנה ארוך לא הרתיעו מלחזור ולבצע את העבירות נשוא הערעור דכאן".

בע"פ 5056/08 מדינת ישראל נ' אסיאס מורנו , נאמר: